גזר דין בתיק ת"פ 18458-11-11

הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשעו בעבירות כדלקמן:

הנאשמים 1 ו-2 הורשעו בשוד מזוין - לפי סעיף 402 (ב) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

הנאשם 3 הורשע בסיוע לשוד מזוין - לפי סעיף 402 (ב) + סעיף 31 לחוק העונשין.

1.         עובדות כתב האישום המתוקן.

בלילה שבין 30/10/11 ל-31/10/11 בסמוך לשעה 02:45 בעת שמאור גזי (להלן: המתלונן) עבד במשמרת לילה בקיוסק "פיצוציית הצ'ק פוסט" בסמוך לצ'ק פוסט, בחיפה (להלן: הקיוסק), הגיעו הנאשמים ביחד עם אחר לקיוסק (להלן: האחר), כשהם רעולי פנים.

נאשם 1 החזיק בידו אקדח צעצוע, שנחזה לאקדח אמיתי (להלן: אקדח הצעצוע), ואילו נאשם 2 והאחר החזיקו בידיהם סכין ומקל. באיומים בעזרת כליהם, דרשו השניים מהמתלונן לפתוח את הקופה. הנאשם 3 נשאר לעמוד מחוץ לקיוסק כדי לחזק ידיהם, לאפשר ולהקל את ביצוע השוד:

נאשם 1 תפס את המתלונן בידו כשהוא מאיים עליו באקדח צעצוע והצמידו לדלפק הקיוסק, כדי להשיג את הדבר הגנוב וכדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר.

נאשם 2 והאחר נכנסו לתוך הקיוסק, אחד מהם קפץ אל מעבר לדלפק, והפיל מתקן מתכת, אשר גרם לפציעת המתלונן בראשו.

הנאשמים 1 ו-2 והאחר נטלו את קופת הקיוסק ובה כ-170 ש"ח ו-6 בקבוקי "קוקה קולה", ועזבו ביחד עם נאשם 3 את המקום.

במעשיהם המתוארים דלעיל, גנבו הנאשמים 1 ו-2 בצוותא חדא עם האחר בסיועו של נאשם 3 את הקופה הרושמת של הקיוסק ושישה בקבוקי "קוקה קולה", כל זאת בחבורה,  בהיותם מזוינים בנשק קר, וכשבמהלך השוד השתמשו באלימות כנגד המתלונן ופצעוהו.

2.         הסדר הטיעון

במסגרת הסדר הטיעון, אשר  נערך לאחר שהתקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה, תוקן כתב האישום כמפורט לעיל, והצדדים הגיעו להסכמה חלקית גם לענין הענישה המבוקשת.

הוסכם כי לגבי הנאשמים 1 ו- 2 יעתרו הצדדים להשתת 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרם בתיק זה, מאסר על תנאי, ופיצוי לטובת המתלונן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, ואילו לגבי הנאשם 3 יעתרו להשתת 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו בתיק זה, מאסר על תנאי, ופיצוי לטובת המתלונן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט

הצדדים אף הודיעו כי חרף האמור בכתב האישום המתוקן, מוסכם שהמתקן ממנו נפצע המתלונן הינו מעמד למסטיקים.

בעת הטיעון לעונש נטען על ידי ההגנה כי לענין הפיצוי היתה כוונת הצדדים,  שהמאשימה תעתור לחייב את הנאשמים בפיצוי למתלונן לשיקול דעת בית המשפט, ואילו ההגנה תטען שאין מקום לחיובם בפיצוי כלשהוא.

3.         טיעוני המאשימה

בא כח המאשימה ביקש מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשמים את העונשים המוסכמים, בציינו כי המאשימה שקלה את מכלול השיקולים הנדרשים בטרם החליטה להגיע להסדר הטיעון, לרבות קושי ראייתי שהתעורר, עברם הנקי של הנאשמים, תקופת מעצרם בתיק זה. כן טען כי הענישה המוסכמת מצויה בגדר הענישה הראויה בגין מעשים כגון דא.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, חלקו של הנאשם 3 הינו פחות מחלקם של נאשמים 2 ו- 3, והוא פעל בגדר מסייע, ולכן הוסכם כי יושת עליו עונש נמוך מזה שהוסכם לגבי הנאשמים 1 ו- 2.

עוד הדגיש את החשיבות שבפסיקת פיצוי למתלונן, אשר חווה אירוע קשה ואלים, במהלכו כוון אליו חפץ דמוי אקדח, ונפצע במהלך האירוע, ואין נפקא מינה כי פציעתו נגרמה שלא ממעשה מכוון של הנאשמים.